הפוסט תרגנוסטיקה הופיע לראשונה ב-ש.ר.י.

קרינה מייננת היא קרינה הגורמת ליינון של אטומים, כלומר, לשחרר אלקטרונים מתוך אטומים או מולקולות. סוגי קרינה מייננים הינם קרינה רדיואקטיבית כמו קרינת אלפא וקרינת בטא, וקרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים כמו קרינת UV (UV-B ו־UV-C), קרני רנטגן וקרינת גמא.

הקרינה המייננת וחומרים רדיואקטיביים הם חלק מחיינו. יום-יום אנו חשופים לקרינה מייננת ממקורות רבים, טבעיים ומלאכותיים. קרינת הרקע הטבעית קיימת בכל מקום, בקרקע, במים, בצמחיה, במזון ובגופינו והיא נובעת מכמה מקורות: קרינה קוסמית שמקורה מחוץ למערכת השמש שלנו, קרינת השמש, קרינה ממקורות טבעיים (חומרים רבים על כדור הארץ מכילים אטומים רדיואקטיביים) ומגז רדון, שיוצא מסלעי היסוד של בניינים ומצטבר ביסודות של בתים שאינם מאווררים היטב. המקורות המלאכותיים הינם מגוונים והציבור הרחב נחשף אליהם ממוצרי צריכה כגון טבק (שכולל ²¹⁰Po), שעונים עם טריטיום, זכוכית למשקפיים, צגי טלוויזיות, מכונות שיקוף, גלאי עשן, חיישני מדידה, חומרי בניין, דלקים (גז ופחם) וכן מפרוצדורות רפואיות כגון רנטגן אבחנתי, רפואה גרעינית ורדיותרפיה.

איך הקרינה המייננת משפיעה עלינו?

ברמות נמוכות השפעת הקרינה המייננת יכולה להיות כל כך מזערית עד שכמעט בלתי אפשרי לגלותה על ידי מחקרים אפידמיולוגיים. 

הקרינה עלולה לגרום נזק לחומר הגנטי DNA הנמצא בכל תא ותא בגוף שלנו. התאים בגופינו מגיבים לנזקים מקרינה בכמה מסלולים – הם יכולים לתקן את הנזק הנגרם מהקרינה בצורה יעילה, להשמיד את התא הניזוק או להחליפו בחדש כחלק מתהליך ההתחדשות הטבעי של הגוף. למרות זאת, עדיין ישנו סיכוי קטן מאוד שיישארו בגוף תאים שניזוקו ולא תוקנו או מתו.

קיימים תקנים ונהלים בינלאומיים להגנת הסביבה ולעיסוק בקרינה, אשר נועדו להגן על כל מי שנחשף לקרינה במסגרת עבודתו או בכל מסגרת אחרת כמו הליכים רפואיים. חברת ש.ר.י מחויבת ומתחייבת לעמוד בכל דרישות בטיחות הקרינה ושמה בראש מעייניה את בטיחות המטופלים והעובדים.

חשוב מאוד להבין כי למרות החשיפה לקרינה מייננת שכרוכה במסגרת של הליך רפואי כלשהוא (אבחון או טיפול), התועלת בטיפול או באבחון המוקדם עולה עשרות מונים על הנזק שיכול להיגרם כתוצאה מחשיפה זו. אנשים רבים ברחבי העולם חבים את חייהם לקרינה רפואית.

הפוסט קרינה מייננת הופיע לראשונה ב-ש.ר.י.

כיום  קיימים סורקי PET-CT המשלבים את טכניקת PET עם טכניקת CT על מנת לתת תמונה מלאה יותר של המטופל. סריקות ה-CT וה-PET מבוצעות על המטופל באותו המכשיר, ה-PET מראה את חילוף החומרים של התאים – נותן תוצאה תפקודית, וחלק ה- CT של הבדיקה מראה את מבנה ומיקומם של איברים ורקמות – נותן תוצאה אנטומית. מכיוון ששתי הסריקות משולבות במכשיר אחד, הן מספקות מידע רב ומסוגלות לסייע בקביעת שלב המחלה (Staging) ולאתר אזורים בהם יש פעילות ביולוגית מולקולרית מסוימת, אפילו לפני שינוי אנטומי.

מסיבות אלו ולמרות עלות השיטה הגבוהה, היא נמצאת בשימוש נרחב ביותר.

הפוסט PET – Positron Emission Tomography הופיע לראשונה ב-ש.ר.י.

כמו כן, הרפואה הגרעינית מנצלת את התנאים הביו-פיזיקליים של התא כדי לטפל ולהרוס, בעזרת קרינת בטא, גידולים סרטניים בצורה מבוקרת, מבלי לפגוע ברקמת התאים הבריאה (רדיותרפיה).

רפואה גרעינית משמשת לאבחון, ניהול, טיפול ופרוגנוזה של מחלות במגוון רחב של התמחויות רפואיות, כגון אונקולוגיה, נוירולוגיה, לב וכלי דם, ולכן היא חלק בלתי נפרד מטיפול במחלות ואבחון מטופלים.

הפוסט רפואה גרעינית הופיע לראשונה ב-ש.ר.י.

הציקלוטרון הומצא בתחילת שנות ה-30 של המאה העשרים על ידי המדען האמריקני ארנסט לורנס, שקיבל על המצאתו זו את פרס נובל לפיזיקה לשנת 1939. מאז המצאתו ועד אמצע שנות ה-40 שלט הציקלוטרון בתחום המאיצים לאנרגיות גבוהות. גם כיום, כשקיימים מאיצים חזקים בהרבה, עדיין נעשה שימוש בציקלוטרונים לצרכים מחקריים ומעשיים מסוימים, בין היתר באבחון וטיפול במחלת הסרטן.

הציקלוטרון בנוי משני חצאי גליל הנקראים "די" (בשל צורתם, המזכירה את האות האנגלית D) שמוחזקים בהפרש פוטנציאלים זה מזה, כך שביניהם נמצא אזור בו קיים שדה חשמלי אשר מאיץ חלקיקים טעונים כשהם עוברים דרכו. בכל הציקלוטרון, כולל בחצאי הגליל, שורר שדה מגנטי אשר גורם לתנועה מעגלית של החלקיקים הטעונים, וכך הוא מחזיר אותם שוב ושוב לאזור ההאצה. מפני שתדירות הסיבוב של חלקיק טעון בשדה מגנטי אינה משתנה עם מהירותו, ניתן להשתמש בשדה חשמלי שמתנודד באותה תדירות, כך שבכל פעם שהחלקיק יוצא מאחד מחצאי הגלילים, השדה החשמלי יהיה בכיוון שמאיץ אותו בדרכו לחצי-הגליל השני.

השימוש העיקרי של הציקלוטרונים היה ייצור איזוטופים רדיואקטיביים מגרעינים יציבים, על ידי הפצצתם בחלקיקים כמו פרוטונים וגרעיני דאוטריום בעלי אנרגיה מספיק גדולה כך שהם יוכלו להתגבר על כוח הדחיה בינם לבין הגרעינים במטרה, וליצור ראקציה גרעינית, כלומר להתמזג איתם (עם או בלי פליטה של חלקיקים אחרים) ובכך ליצור גרעינים מסוג חדש. לעצם התהליך הייתה חשיבות רבה בחקר מבנה הגרעין, והאינטראקציות השולטות בו. גם לתוצרים הייתה חשיבות רבה. בדרך זו יוצרו בהתחלה איזוטופים רדיואקטיביים של אטומים ידועים, והחל השימוש בהם לצרכים שונים, בהם צרכים רפואיים. לאחר מכן התגלו בדרך זו יסודות חדשים. הראשון בהם היה הטכנציום, ואחר כך גם יסודות טרנס אורניים, ובראשם הפלוטוניום. כיום, משתמשים בהם הן לצורך הפקת איזוטופים רדיואקטיביים, בעיקר לצרכים רפואיים, והן לצרכים שונים של מחקר יישומי.

בישראל קיימים כיום ארבעה ציקלוטרונים, שניים מהם נמצאים בבי"ח הדסה עין כרם ומופעלים ע"י חברת ש.ר.י. המכשירים משמשים הן לצורכי ייצור שוטפים והן לצורכי מחקר. עיקר הייצור הוא של האיזוטופ פלואור-18 המיועד לשימוש בבתי חולים לאבחון סרטן ומחלות נוספות בעזרת PET.

הפוסט ציקלוטרון הופיע לראשונה ב-ש.ר.י.

השילוב של רדיו-תרופות והדמיה עדכנית מאפשר הדמיה לא פולשנית של איברים, תפקוד ומבנה בגוף.

הפוסט רדיו-תרופות הופיע לראשונה ב-ש.ר.י.